Tags

, , ,

world-1185076.pngבסוף 2011 תחילת 2012, אחרי יותר משנה של אבטלה ואי מציאת עבודה [והיו לי המון ראיונות באותה השנה] סבלתי מדיכאון. כל הזמן הסתובבתי עם מועקה בחזה, תחושה של כל רגע אני עומדת לפרוץ בבכי ואיבוד אנרגיה במהירות מפחידה [סיבוב של שעתיים בעיר התיש אותי כאילו עברתי מסע אלונקות]. רופאת המשפחה רשמה לי 20 מיליגרם רסיטל. אחרי שבועיים כשלא נראה כל שיפור היא העלתה לי את המינון ל40 מיליגרם וזה עזר, השפעה חיובית משמעותית בחיים שלי. אחרי כשנה-שנתיים תחושת המועקה חזרה בעיקר בגלל דברים שקרו לי בעבודה דאז ולבקשתי היא העלתה לי את המינון ל60 מיליגרם. במשך שנה ומשהו הכל היה בסדר ואז באתי לקנות בסופרפארם בקניון ערים בכפ”ס ורוקח שלא הכיר אותי סירב לתת לי מינון של 60 מיליגרם. לא עזר שהסברתי לו שאני ככה כבר שנה בלי אישור מהרופא המחוזי אין מינון 60 מיליגרם. במכבי פארם אחרי שיחה עם הרופאה שלי הסכימו לתת לי את הכדורים. ומאז בכל פעם שסירבו באיזה בית מרקחת לתת לי את הכדורים הלכתי למכבי פארם.
שבוע שעבר פגשתי את הפסיכיאטר של בית אקשטיין והוא החליט להוריד לי את המינון בהדרגה ל40 מיליגרם. בהדרגה אומר לקחת 50 מיליגרם ואז לרדת ל40. הוא נתן לי מרשם לכדורים של 40 מיליגרם ולכדורים של 20 מיליגרם כשאת ה20 אני אמורה לחצות. אבל…. לחברה חסרים כרגע ה20 מיליגרם. הרוקחת בסופרפארם בפנחס רוזן בת”א הציעה לי את ציפרמיל [שאני קוראת לו ציפי יותר קל לזכור]. רציתי לוודא שאפשר לקחת את זה עם רסיטל ואופס נתקעתי בקיר. הרוקחת הבחינה שזה מינון של 60 מיליגרם וסירבה לתת לי את המינון או להבחין בכלל ששאלתי משהו. זה לא משנה כמה זמן אני לוקחת את זה, זה לא משנה שאני מנסה להפחית זה 60 מיליגרם ולכן אני נתקלת בקיר של אטימות.

Advertisements