אוקי, אני שונאת לעשות את זה כך שאני אכתוב את זה פה בפוסט הראשון ונגמור עם זה.

שמי שירה אבל אני מעדיפה שלא תקראו לי כך אלא אם כן אנחנו מכירים. תקראו לי הייזל. וזה לא הייזל או לוז מ”גבעת ווטרשייפ” אלא הייזל סטון מ”האבן המתגלגלת”.

נולדתי ב1975 אז תעשו את החישוב לבד בת כמה אני.

נולדתי ב17.8 כך שלכל האהבלים שמאמינים באסטרולוגיה אני מזל אריה. אל תנסו לעשות לי נמרולוגיה בגלל שיש לי שם אמצעי. אני בוודאי לא אתעסק עם השטויות האלה בהמשך אז תהנו מזה כל עוד אתם יכולים.

הגיבורה שלי היא דמויות בדיונית – לויס ליין. ואנחנו חולקות תאריך לידה.

הצבע האהוב עליי. אדום וכחול וגוונים מסוימים של סגול מלכותי.

אני אוטיסטית, [בעלת תסמונת אספרגר], יש לי הפרעת קשב וריכוז ואני סובלת מסוג מסוים של דיכאון. אני אומרת את זה מראש כי בשונה מבלוג אחר שיש לי בתפוז פה אני לא מצנזרת את עצמי, אני לא צריכה להיות ממלכתית ובסדר כאן אני לא מנהלת פורום בתפוז. פה אני פשוט אני ואם אתם נעלבים בקלות חפשו בלוג אחר. אין לכם מה לעשות כאן.

אני מגדירה את עצמי כיהודית פגנית שזה אומר שאני נצמדת לרוח המתקדמת של היהדות [מתקדמת לתקופה בה התנ”ך נחתם] ומכילה את זה על חיי. אני בוחרת מה מתאים לי מכל דת או אמונה שאני נתקלת ולכן אני גם מאמינה בקארמה. אחרי שזה נאמר: אני שונאת דתות ממוסדות מכל סוג וצבע. בעיניי דת ואמונה זה דבר אישי ופרטי. אני לא רואה סיבה לערבב דת ומדע כך שאולי אני מאמינה בכוח עליון כלשהו [ואני בטח אכנס לזה באיזשהו שלב] אבל אני רואה את העולם בצורה מדעית. אני לא בנאדם דתי בכלל אבל אני בנאדם מאמין ובנאדם מוסרי. בארץ משום מה אין הבחנה בין שני הדברים.

אני משתמשת בסוגרים מרובעים במקום בעגולים כי אז אני לא צריכה ללחוץ על shift ולהפסיק את רצף ההקלדה.

זהו, אני חושבת. אם יהיה משהו נוסף אני אוסיף אותו כאן.

Advertisements